רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מהי

אחת ההתמחויות העיקריות של משרדנו היא התחום של רשלנות רפואית. טיפול רפואי רשלני עלול להביא לתוצאות טרגיות ביותר, להשאיר מטופל עם נכות קשה או אף להביא למותו. תחת השם "רשלנות רפואית" מתכנסים מקרים שונים ומגוונים שהמשותף להם – כשלון של המוסד הרפואי להעניק למטופל טיפול רפואי סביר ומקובל, החל מאי-אבחון מחלה במועד, דרך אי-מתן הסבר נאות אודות הטיפול שהמטופל עתיד לעבור, בחירת טיפול לא מתאים, הימנעות מהענקת טיפול נחוץ וכלה בביצוע רשלני של הטיפול.


מקרים מובהקים של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית יכולה להתבטא במגוון רב של מצבים. נמנה את העיקריים שבהם:

  • ביצוע הטיפול הרפואי באופן רשלני. כאן מדובר במקרים קלאסיים של רשלנות רפואית, כאשר הטיפול בוצע בצורה לא נכונה, בניגוד לכללים ולפרקטיקה הרפואית המקובלת.
  • בחירת טיפול לא נכון או לא מתאים. כאן מדובר בשלב הטרום טיפולי, כאשר המטפל חייב לשקול ולהחליט איזה טיפול מתאים למטופל במצבו. אי-שקילת כל הטיפולים הרלוונטיים, או העדפה של טיפול כלשהו על פני טיפולים אחרים מבלי סיבה סבירה, עשויה להוות רשלנות רפואית.
  • הימנעות מביצוע בדיקות אשר בנסיבות העניין היה צורך להפנות אליהן את המטופל עלולה להביא לאי-אבחון של מחלה במועד, ובכך להקשות או אף למנוע את ריפויה. החובה להפנות לבדיקות קיימת גם כאשר הבדיקות הנ"ל אינן בסל הבריאות והמטופל עלול להדרש לשלם עליהן. הפניה לבדיקות המצויות בסל הבריאות בלבד אינה מספקת.
  • היעדר הסכמה מושכלת של המטופל לטיפול – מה שקרוי "הסכמה מדעת". לפני כל טיפול – למעט טיפולים דחופים מצילי חיים – חייב הרופא המטפל להסביר למטופל בשפה המובנת לו היטב את משמעות הטיפול אשר הוא עומד לעבור. הרופא חייב להסביר את היתרונות והחסרונות של הטיפול, ליידע את המטופל לגבי טיפולים אחרים אשר עשויים לסייע לו, להסביר מדוע מועדף טיפול זה על פני טיפולים אחרים, ליידע את המטופל לגבי הסיכונים הטמונים בטיפול ועוד. הרשימה כמובן אינה סגורה. אם נמנע הרופא המטפל – או המוסד הרפואי – מליתן למטופל את כל המידע – עשוי הדבר להוות רשלנות.
  • קיימים מקרים רבים ומגוונים נוספים שהיריעה קצרה מלהכיל אותם, אשר עלולים להוות רשלנות רפואית, כאשר מה שמאחד אותם זו התנהגות של הרופא המטפל בצורה בלתי סבירה, בלתי מקצועית, הימנעות ממתן מידע עדכני ומדויק למטופל לגבי מצבו ואפשרויות הטיפול בו.


דרך הטיפול בתביעת רשלנות רפואית

בדרך כלל, כדי לזכות בתביעה כנגד רופא או מוסד רפואי, יש להוכיח נזק שנגרם למטופל, וקשר בין הנזק לבין הרשלנות, כלומר להוכיח כי הרשלנות היא זו שהביאה להתהוות הנזק.

הטיפול בתיק רשלנות רפואית מתחיל באיסוף קפדני של כל התיעוד הרפואי של המטופל. לאחר איסוף התיעוד, אנו מנתחים אותו וכאשר מגיעים למסקנה כי קיימת אפשרות שמדובר במקרה של רשלנות רפואית, אנו מפנים את התיעוד – ובדרך כלל את המטופל – למומחה רפואי בתחום מתאים, לשם בדיקת המטופל והחומר הרפואי ומתן חוות דעת ראשונית.

אנו עובדים עם טובי המומחים הרפואיים בארץ ומוודאים שחוות הדעת המתקבלות מהם יהייו מבוססות ככל שניתן. בכך אנו מגדילים באופן משמעותי את סיכויי לקוחותינו לזכות בתביעה.

ככל שחוות הדעת הראשונית תומכת באפשרות קיומה של רשלנות רפואית ממשיך המומחה וכותב חוות דעת מלאה שתשמש אותנו בתביעה בבית המשפט. הסיבה לעריכת חוות דעת ראשונית ורק לאחריה חוות דעת מלאה הינה עלויות. בדרך כלל עלות חוות דעת ראשונית כלולה במחיר בדיקת המומחה. באם הוא מגיע למסקנה שהיכולת לבסס רשלנות רפואית אינה משמעותית לא יהי צורך לכתוב חוות דעת מלאה, דבר שיוזיל את עלויות הבירור המשפטי הראשוני ללקוח.

על בסיס חוות הדעת אנו מכינים כתב תביעה ומנהלים תיק בבית משפט בערכאה המתאימה לשם המיצוי המרבי של זכויות לקוחותינו. הניסיון הרב אשר צברנו בתחום מאפשר לנו להגיע במקרים רבים לפשרה בתנאים מצוינים עם המוסדות הרפואיים ומבטחיהם, ובכך לקצר משמעותית את ההליכים, אשר אחרת עלולים להימשך זמן רב.