בקשת החנינה של נתניהו: ניתוח משפטי של עו”ד מקסים ראקוב | תקדימים, תנאים ותפקיד הנשיא

ב-30 בנובמבר 2025 הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא יצחק הרצוג בקשת חנינה חסרת תקדים בקשר למשפטו בעבירות מרמה, הפרת אמונים ושוחד. זהו המקרה הראשון בתולדות ישראל שבו ראש ממשלה מכהן מבקש חנינה לפני סיום ההליכים המשפטיים.

בבקשה בת 14 עמודים, נתניהו אינו מודה באשמה ואינו מביע חרטה. הוא מנמק את הבקשה ב”אינטרס לאומי”, וטוען שהמשך המשפט פוגע במדינה ומעמיק את הקיטוב בחברה. לבקשה קדם מכתב מנשיא ארה”ב דונלד טראמפ להרצוג, שבו הוא קורא לחון את ראש הממשלה הישראלי.

נשיא הרצוג כינה את הבקשה “פניה יוצאת דופן עם השלכות חמורות” והצהיר שישקול אותה “באחריות ובכובד ראש מלא”. צפוי שתהליך הבחינה יימשך מספר שבועות.

שותפנו, עורך הדין מקסים ראקוב, לשעבר היועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי של ישראל, העניק לרדיו כאן רק”ע ראיון מקיף על ההיבטים המשפטיים של הבקשה חסרת התקדים הזו ועל התקדים היחיד לחנינת בכירים בתולדות ישראל.

לפני שנדבר על המצב הנוכחי, ספר לנו על התקדים היחיד לחנינה נשיאותית בסדר גודל כזה בתולדות ישראל – פרשת קו 300.

יש אכן תקדים. ב-1986 היה המקרה המפורסם של קו 300, שבו מפקדי השב”כ הרגו שני טרוריסטים לאחר שאלה כבר נעצרו. לאחר שורה של אירועים, הם קיבלו חנינה, כי המשך וסיום ההליך הפלילי היה גורם נזק רב מאוד לשב”כ ולמערכת הביטחון באופן כללי.

אבל אז הנשיא היה אביו של הנשיא הנוכחי, והוא הציב תנאים מסוימים, נכון?

כן, זה נכון. הוא דאג לכך שמפקדי השב”כ, ראשית, יודו בביצוע העבירה, ושנית, יתפטרו. ובכן, לא לגמרי, בואו נגיד ככה. אנשים עזבו את תפקידיהם, אבל חלק מהם נשארו בשב”כ עד סוף שנות ה-90. אבל כן, זו הייתה דרישה של היועץ המשפטי לממשלה, במיוחד של יצחק זמיר, שתהיה חקירה משטרתית, שהם יעידו במסגרת החקירה המשטרתית ויבקשו חנינה.

אז זה היה לפני כמעט 40 שנה. היום מהן הסיכויים המשפטיים של הבקשה שהגיש ראש הממשלה?

קודם כל, לנשיא יש סמכויות. עם זאת, הוא לא מקבל החלטות חנינה על בסיס נימוקים משפטיים בלבד. יש לו סמכויות הרבה יותר רחבות. הוא יכול לקבל החלטה על בסיס עניינים הקשורים באישיותו של מי שמבקש את החנינה, על בסיס אינטרסים ממלכתיים רחבים. לכן הוא יכול לקבל החלטה. השאלה היא האם, מנקודת המבט של בית המשפט העליון, ההחלטה של הנשיא תהיה תקפה.

אז אפשר לערער על החלטת הנשיא?

אפשר לערער על התוקף המשפטי של החלטת הנשיא. כלומר, אי אפשר לערער נגד החלטת הנשיא, כי על פי חוק אי אפשר לתבוע את הנשיא. אבל אפשר לטעון שפעולות הנשיא בטלות ומבוטלות – כלומר החנינה שהוא נתן חסרת תוקף. זה מה שניסו לעשות ב-1986. בית המשפט דחה את העתירה ואמר מכיוון שהתנאים הרלוונטיים התקיימו, החלטת הנשיא תקפה.

היה מצב שבו אז, ב-1986, הוגשה עתירה לבג”ץ נגד החלטת הנשיא. ובג”ץ אישר את החלטת הנשיא, אמר שבמצב הזה, בתנאים האלה, הנשיא יכול להחליט לתת חנינה, וזה יהיה חוקי.

אז אם הנשיא יחליט לתת חנינה, בית המשפט יבחן את הנסיבות?

בדיוק. בית המשפט יבדוק מה קרה. קודם כל, נתחיל מכך שאז לא היה כתב אישום – הייתה חקירה משטרתית. בית המשפט אמר: גם בלי כתב אישום, חקירה משטרתית מספיקה. האדם שביקש את החנינה הוא פושע, כי התנאי הזה כתוב בחוק סמכויות הנשיא – הנשיא יכול לחון פושע. אז גם שהאדם לא הורשע על ידי בית משפט, עצם העובדה שיש חקירה משטרתית והוא ביקש חנינה – הוא כבר פושע, והנשיא יכול לחון אותו.

אבל האם אפשר להעביר אנלוגיה למה שקורה עכשיו?

יש בעיה רצינית. בבקשת החנינה הזאת, ראש הממשלה ועורכי דינו אומרים: “אני לא פושע, לא עשיתי כלום. אבל אני מבקש חנינה כדי לשרת אינטרסים ציבוריים גבוהים יותר, כדי שלא יהיה פילוג במדינה בין קבוצות שונות”. אבל הוא אומר: “אני לא פושע”. והנשיא לא יכול לחון מישהו שאינו פושע.

ראשית, הנשיא יכול לומר: “אבל הוא אומר שהוא לא פושע. אני על פי חוק לא מוסמך לחון מי שאינו פושע”. בחוק כתוב שלנשיא יש זכות לחון פושעים. אין לו זכות לחון את אלה שנרדפים פלילית שלא כדין או הורשעו שלא כדין. בניגוד לנשיא האמריקאי, שיכול לחון כל אחד, כולל תרנגול הודו בחג ההודיה, שיש לו סמכויות בלתי מוגבלות לחלוטין, כאן כתוב בחוק – לחון פושעים.

יש את הדילמה הראשונה, וגם חייב להיות תהליך.

איזה תהליך יכול להיות? חנינה מלאה?

הנשיא יכול להעניק חנינה מלאה. באופן עקרוני, שום דבר לא מונע מראש הממשלה להמשיך למלא את תפקידיו. ובעקרון, זה מופיע לאורך כל הבקשה שלו: “תנו לי חנינה כדי שאוכל להמשיך למלא את חובותיי ללא מכשולים”. כלומר, הוא לא מתכוון להתפטר.

תיאורטית, הנשיא יכול לתת חנינה מותנית, כי על פי חוק הפרשנות המשפטית, כל סמכות כוללת את הסמכות לקבל החלטה ולהציב תנאים. נניח שהנשיא אומר: “אני נותן חנינה בתנאי שבנימין נתניהו יתפטר ולא יציג את מועמדותו לאחר סיום הקדנציה הנוכחית”. תיאורטית, אם הוא מציב תנאים כאלה והתנאים לא מתקיימים, החנינה תהיה בטלה. זו גם שאלה – האם יהיו תנאים לחנינה?

ומה לגבי חתימת שר המשפטים?

יתרה מזאת: הנשיא לא יכול לחתום על חנינה באופן חד-צדדי. על החנינה חייב לחתום גם שר המשפטים. נניח שהנשיא יחתום על חנינה ויציב תנאים, אבל שר המשפטים יריב לוין לא יסכים לתנאים האלה ולא יחתום…

הרבה אפשרויות…

הרבה אפשרויות – נעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות. תקופה מאוד מעניינת צפויה לנו בחודשים הקרובים.