הגירה, אזרחות ותושבות

למדינת ישראל אידיאולוגיה ציונית ייחודית המתבטאת במפורש בחוק השבות (1950), בקביעה שכל יהודי זכאי לעלות לישראל ולהתגורר דרך קבע במדינה היהודית. לפיכך, אם מוכח מוצאו היהודי של אדם, כל משפחתו, לרבות בני משפחה לא יהודים, זכאים להגיע עמו כאזרחים ישראלים, בשל ״זכות העלייה״ של הפרטים (זכות העלייה למדינת ישראל על מנת להפוך לאזרח ותושב שלה).

ההגדרה של מיהו ״יהודי״; ״מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת״. לבן/בת, נכד/ה של יהודי (בליווי בן/בת זוגו וילדיו הקטינים) או אפילו לאלמנה של יהודי יש את הזכות לעלות לארץ.

לאחר העלייה, על יחיד מוטלים מרבית החובות והוא מקבל את כלל זכויותיו של אזרח ישראלי, לרבות הזכות לעיסוק בלתי מוגבל בישראל (אלא בחוק) ופטור של עשר שנים ממס הכנסה על רווחים המושגים בחו״ל.

עבור תושבי מדינות ברית המועצות לשעבר, התהליך החשוב ביותר על מנת לקבל אזרחות ישראלית הוא הגשת בקשה עם הוכחת המוצא היהודי לגורם ממלכתי ישראלי מיוחד, הנקרא ״נתיב״. התהליך מתנהל על ידי הגשת מסמכים סובייטים וחדשים שונים של מדינת המוצא על מנת להתחקות אחר זיהוי הלאום היהודי, שנקבע בברית המועצות במסמכים ובצורות שונות לאור המדיניות הלאומית הייחודית שלה.

צוות ENR מתמחה במתן ליווי משפטי ללקוחות בתהליך עלייתם לארץ עקב התמחותו הייחודית של אחד מהשותפים, בהיותו יועץ משפטי לשעבר של ״נתיב״ במשך 7 שנים במסגרת שירותו האזרחי במשרד ראש הממשלה ולאור תפקודו כמזכיר ראשון של שגרירות ישראל בפדרציה הרוסית וכקונסול לענייני עלייה.