בנקים וציות רגולטורי

משמעות “הלבנת הון” ואופן הטיפול בתופעה ע”י בנקים

בעולם המודרני בעלות על סכום כסף, במיוחד במזומן, אך גם בחשבון הבנק על שם הבעלים, לא מבטיחה את השימוש בו למטרות הבעלים. המלחמה העולמית בהון שהושג תוך ביצוע עבירות (“הון שחור”) הביאה לשאלה הבסיסית: “מה מקור הכסף?”. הכוונה בשאלת “המקור” איננה מהיכן הוא הועבר או כיצד הופקד בחשבון, אלא כתוצאה מאילו פעולות עסקיות או במסגרת איזו מערכת יחסים פרטית הוא הועבר לשם ונצבר, למשל, באותו חשבון.

הסתרת מקור הכסף שהושג תוך ביצוע עבירות באמצעות מתן הסבר אחר למקור הכסף, שאינו תואם את המצב לאשורו, קיבל, תחילה כמושג עממי ואחר כך כמושג משפטי, את השם “הלבנת הון”. יודגש, כי עם השנים הורחבה גם ההגדרה של “עבירת מקור” (אותה עבירה פלילית באמצעותה הושג ההון) אף מעבר מעבירות “הקלאסיות” כמו שוחד, סחיטה, סחר בבני אדם, סחר בלתי חוקי בנשק או הימורים בלתי חוקיים, לעבירות של “העלמת מס” – דבר ששינה לחלוטין את הסתכלות המערכת הבנקאית וחייב אישורים משפטיים על עמידת הלקוחות בחוקי המס לפחות במדינות התושבות של אותם לקוחות הבנקים. פעולות ההסתרה של “עבירות מקור” מהוות בעצמן, בחקיקת רוב המדינות המתוקנות, עבירה פלילית.

לגבי השימוש בכסף המזומן, שזה לא המקום להרחיב, יודגש רק שמטבעו מסלול המעקב על קבלת המזומן מורכב. לכן, כסוג של תחליף לפיקוח על קבלת הכסף, שאינו יעיל בדרך כלל, קיימות מגבלות חוקיות על השימוש בכסף מזומן, אף אם הוא נמצא פיזית ברשות הבעלים. המגבלות בדרך כלל קובעות סכומי מקסימום שניתן לשלם במזומן עבור עסקאות. הסכומים הללו נמוכים באופן כללי, ובמדינות מודרניות הם אף הולכים ומתמעטים במשך השנים של המלחמה בהון שחור באמצעות החקיקה.

לגבי השימוש בכספים בחשבון: עצם קיום הסכום בחשבון, אף אם הופקד לשם לפני שנים רבות, או אפילו במיוחד עם הופקד לשם לפני שנים רבות, לפני הוראות פיקוח על תנועות ההון ומקורו, איננו מבטיח שהבנק המשלם יעביר את הכסף, ובמיוחד – שהבנק המקבל יאפשר השלמת העסקה באמצעות העברתו לחשבונו של הנעבר המנוהל אצלו, וזאת עקב החשש, כי הבנק יוכר כ”מסייע” בשימוש בהון אשר הושג תוך ביצוע עבירות פליליות.

על מנת למנוע את החשש לסיוע כאמור, הוקמו במרבית הבנקים בעולם יחידות מיוחדות לבדיקת מקור ההון שמקבל הבנק עבור לקוחותיו, אשר מכונות יחידות “ציות” (compliance””(, אשר מטרתן להתחקות על מקור הכסף שאמור להתקבל. עקב קביעת קנסות גבוהים מאוד ע”י הרגולטורים של בנקים על הסיוע כאמור, עם השנים יחידות הציות הפכו אף מרכזיות יותר מיחידות עסקיות (במיוחד בבנקים גדולים יותר ובעלי מוניטין, ה״רעבים״ פחות ללקוחות חדשים), שכן לפעמים המטרה למנוע הזרמת הון שחור לתוך למערכת הפכה עבור הבנקים למשימה החשובה יותר מאשר לאפשר פעילות עסקית של הלקוחות. הדבר הביא לכך שלקוחות מסוימים, במיוחד ממדינות החשודות בהון שחור במערכת הבנקאית, מתקשים לבצע פעילות עסקית או אף רכישות פרטיות במערכת הבנקאית המערבית.

בעלות פרטית על חשבון והליכי הציות לצורך תנועות הכספים ממנו לביצוע עסקאות

ENR מכיר את דרישות הציות של מערכות בנקאיות, בישראל ובמדינות רבות בעולם, ומסייע לקוחותיו לעמוד בדרישות הבנקים בהיבטים הבאים:

• איסוף מסמכים רלוונטיים לדרישות בנקים לצורך הליך הציות.
• פירוט דרכו העסקית ומהלכיו העסקיים של הלקוח שהביאו לצבירת הונו האישי.
• פניה לגורמים במדינות צבירת ההון להספקת הסברים אודות אופן ביצוע העסקה.
• קבלת מסמכים, לרבות מהרשויות הרלוונטיות, כגון רשויות מס, התואמים את דרישות המערכת המשפטית הבנקאית על מנת לאפשר כניסת ההון למערכת הבנקאית
• קביעת הצורך בשמירת תיעוד העסקאות לתקופות ארוכות
• הבהרת מקור הכסף כפועל יצא של עסקאות פרטיות ברכוש, כגון מכירתו, קבלה במסרגת ירושה, מתנות וכד’

במסגרת ליווי הלקוח, ENR מסוגל לפעול במספר מדינות ובמספר שפות, תוך מתן הבהרות משפטיות נדרשות ע”י המערכות המשפטיות הרלוונטיות, במיוחד המערכת הישראלית, מתוך היכרות עם מהלכים עסקיים במדינות המקור של הכסף.

ליווי ENR אמנם לא מבטיח בוודאות את ההצלחה בהכנסת ההון למערכת הבנקאית (זאת, בשל תפיסת ניהול סיכונים של הבנקים ועידוד אנשי הציות לנקוט באכיפת יתר), אך מגביר אופן משמעותי את הסיכוי להצלחה, שכן בכך מתאפשר להציג את עניין הלקוח בדרך מיטבית להשגת מטרה זו.

חשוב להבהיר, כי הליך הציות נדרש גם בעת פתיחת חשבון לקוח חדש במערכת בנקאית של מדינה בה הוא מעוניין, במיוחד אם בכוונת הלקוח לצבור בחשבון זה הון משמעותי או להעביר לחשבון הון משמעותי ממערכות בנקאיות של מדינות אחרות. הדבר חשוב במיוחד לעולים חדשים בעלי הון ממדינות אחרות, אשר פותחים דף חדש בישראל לאחר עלייתם וחייבים להעביר הון משמעותי לארץ לרכישת ביתם הראשון, רכב ולמחייה ברמה המתאימה.